Attorney Mordechai Bass' Report on the Immanuel Beit Yaakov Girl's School - דו"ח עו"ד מרדכי בס על בית הספר לבנות עמנואל בית יעקב
The Israeli Ministry of Education sent attorney Mordechai Bass to investigate the Beit Yaakov girl's school, Immanuel, Israel, in January 2008.
דו"ח עו"ד מרדכי בס על בית הספר לבנות עמנואל בית יעקב היה גזענות? ?Was there racism:He concludes
אין לי אפוא אלא להביע צערי על שטעונות כאלא - שבכל מקום שבו
אנו מוצאים כי יש להן, הצדקה, לאזור את כל כוחותינו ולהלחם באפליה העדתית
מלחמת חורמה - מעולות ונזרקות לחלל .האוויר, ומרבות שנאה בישראל, במקום בו
אין להן בסיס
When ethnic discrimination actually occurs, we must combat it with all our might. I express my sorrow about complaints like these - thrown in the air - that increase hatred among Israel, and are totally baseless
------
Attorney Mordechai Bass' Evaluation:
Page 1
Invitation to investigate
“On
January 28 2008 I was invited to evaluate the complaints of ethnic
discrimination made against the Beis Yaakov Emanuel administration. I
have thoroughly reviewed relevant material … and have met with
administrators from the ministry of education, the chinuch atzmai
(independent religious schools’ network), and I visited the two schools
in question.”
Page 2
Evaluation of ethnicity
“The percentage of Ashkenazi families in the original school is 23%, and in the new (Chasidi) school, 73%.”
(Footnote
at bottom: “Such figures are not totally accurate – firstly, the
schools do not note the ethnicity of their students in the registration –
and this is a good thing! Secondly – this figure was…partially based on
the tenor of the family name, which can also be inaccurate.” )
Were any families refused admission to the Beis Yaakov Chasidi, Emanuel?
“All
parents wanting to sign up their daughters to the new school, and were
ready to accept upon themselves the school’s conditions, were accepted
(lit. “not refused”). Since there was no rejection (of any applicants),
where is the discrimination?”
Page 5
Description of Emanuel Community“
A
varied population dwells in Emanuel – Chassidic, Lithuanian, Sephardic,
some families have been Haredi for generations, some for one
generation, some are newly religious for a few years. In larger towns,
this variety is expressed in a variety of schools. Until this year there
was only one (Haredi) school in the town.”
Attorney Bass notes the tensions between the stricter, sheltered factions and the more open, lenient factions.
Page 6
Attorney
Bass notes the founding of the Sephardic girls’ school in Emanuel, Beit
Rachel and Leah, under the Mayan-Shas network, which at the time had
only a small first grade.
He
notes the various options that the parents explored – having different
tracts in the same building, or opening a new school. In the end, a new
school was founded.
Page 7
“The two schools are administrated separately, with two different principals.”
Physical separation between the two schools – fact or fiction?
“…photographers
claimed that the cloth that was placed on the (pre-existing) fence
prevented the girls from seeing each other. This is not true. Only part
of the fence was covered. The yard surrounds the school from four
directions, and the girls (from both schools) are able to see and play
with each other. The (media) portrayal of two completely separate
sections of the school yard…is not true.”
Page 8
“Were
the students in the two schools divided according to ethnicity? The
plaintiffs claim yes (the top of this page exhibits the plaintiffs’
claim)….The original school has 107 Sephardic girls and 32 Ashkenazim.
The percentage of Ashkenazim is thus 23%. The new (Chasidi) school has
58 Ashkenazi girls and 21 Sephardim. The percentage of Sephardim is thus
27%....I repeat that…anyone interested in registering their daughters
in the new school and ready to accept the school’s way of life was not
refused.
“I
spoke to the plaintiffs and asked for one instance of parents who asked
to register their daughter and was refused and they had no such case.
He goes on to discuss the legal technicalities of opening a new school, licensure and so forth.
Page 11
Again -physical separation between the two schools – fact or fiction?
Attorney
Bass reiterates that accusations of physical barriers between the two
schools were exaggerated and that indeed there was free access between
the girls of both schools. He notes that the new school occupies (the
third floor) rooms which were unused. (The third floor had housed the
high school, and was vacated in September 2004 when the high school got
its own building.)
Paragraph
6 on page 11 addresses the plaintiffs’ accusation that the girls in
each school were forbidden contact with each other. Attorney Bass notes
that there was no such ordinance issued by the school.
Page 12
More
on the culture of Emanuel – Sheltering childrenHere, Attorney Bass
sensitively notes the great variety that exists in the Haredi world,
despite its outward uniform appearance in dress. He suggests that
non-Haredim attempt to understand the mentality of sheltering from the
outside world, and that the more strict and sheltered Haredim would
understandably be wary of having their children have close contact with
more lenient and worldly Haredim.
Page 13, paragraph 22
Was there ethnic discrimination in the Beis Yaakov Emanuel?
“The division was not ethnic, it was religious. I am convinced that there is no ethnic discrimination.”
Conclusion:
When
ethnic discrimination actually occurs, we must combat it with all our
might. I express my sorrow about complaints like these - thrown in the
air - that increase hatred among Israel, and are totally baseless.”
Signed
Attorney Mordechai Bass
Typed:
מרדכי בס, עו"ד
אביעזר 12
ירושלים 97287
ירושלים, כ"ח באדר א חתשסי׳ח
02/03/08
לכבוד
גב שלומית עמיחי
משרד החתוך דוח בודק ת
28/01/08 מימת אותי כבודק יחיד ׳*לבחינת הטענות העולות נגד הנהלת בית מספר בית יעקב בעמנואל, אשר תחת סמל מוסד אחד מפעילה שני בתי ספד ומקיימת אפליה על רקע עדתי נגד הלומדות בה? את הלוח על תוצאות בדיקתי התבקשתי. להגיש עד 27-03/08.
לצורך ביצוע הבדיקה עיינתי בחומר הרלוונטי, חן זת שהצטבר □משרד החינוך, חן חומר נוסף שקיבלתי ממרכז החינוך העצמאי ומתנהלת ביה הספר, הן חומר שנמסר לי מאת
■ עתיד אביער הכהן, המייצג מתלוננים .בענייננו, והן חימר רקע, משפטי ואחר, שאספתי ממקורות שונים, כמו כן נפגשתי עם אנשי משרדך הרלוונטיים, גב* לבנה אברמוביר* וגב* שוש אפרגן, ועס אנשי מרכז החינוך העצמאי. □׳06/02/08 ביקרתי בבית הספר והתרשמתי מן הקודח בה במהלך ביקור זה נפגשתי עם מנהלת בית הספד ה-**ותיק*׳ ועם מנהלת בית תספר ה-״תדש"*, כמו גס עס כמת תורים לילדות, מן בבית המפר מתתיק והן י בבית הספר החדש. ביקור מסף כעמנואל, לצורך פגישה עם מתלוננים, עך־כמי ב־ 20/02/38.
אני מורה לכל הגורמים שנמנו לעיל על שיתוף הפעולה המלא שהעניקו לק שיתוף פעולה שתקל מאוד על ביצתי הבדיקה.
בקצירת
האומד אסכם כבר כאן, הי בדיקתי העלתה, שאכן כלת הספר *יבית יעקב** כעמנואל
פוצל למעשה, שלא כראוי ותוך כמעת בחוראןות שבדין ובסדרי חמעחל התקינים,
לשני כתי שפר נפרדים, אולם פיצול זה, עם כל השלילה שכו, נעשה שלא מתו ך
כרינה להגלות בין התלמידות על רקע עדתי וגם בפועל אין גר משום אפליה כזו.
קביעתי האחרונה גאה למרות שאני ער לממד הכמותי של ההתפלגות העדתית בין שני
בתי הספר, דהיינו לכך שבבית השפר הוותיק שיעור הבנות, שהן ממשפחה שמוצאה
**אשכנזי*/ הוא
ב-23, בעוד שבבלת הספר החדש שיעורן כ־^3ל.
התפלגות לא אקראית כוו עשויה, • בהיעדר תסבר אלטרנסק:? להצביע מיציה וביה
על קיומה של אפליה עדתית. אולם, חסבד אלטרנטיבי כזה מ$ן לי, הן גידי אנשי
מרכז החינוך עצמאי והן בידי ההורים עימם שור. לדני, וההסבר הניח את דעתי.
פירוט ודיברים " להלן בגוף הדוח,
מסקנת? שלפיה אכן פוצל בית הספר לשני בהי ספר נמדדים - ולא רק הרקמה בו מגמה נוטפת, ׳חסידית״, כטענת מרכז החינוך העצמאי ״ מבוססת בעיקר על המציאות, כפי שנגלתה לעיניי בעת כיקירי בבית הספר ועל ששמעתי ממנהלת בית הספד הוותיק.
מסקנתי חמסמת, שלפיה פיצול זזז אין מ אפליה על רקע "עדתי", מבוססת חן על מסמכים בתם עיינה? וחן על שלמדתי והתרשמתי מפי הורים בשני בהי הספר ומפי המתלומי□ בפגישתי עימם. ערך משכנע במיוחד אני מייחס לטענת מרכז החינוך העצמאי, מנהלת בית הספר העומק רההררימ יוזמי הפיצול, שכל מי מהחורים, שחיו מעומתים או עודם טעתיימם, לרשום את בנותיהם לבית ומוכר החדש, והיו או עודם מוכנים לקבל על עצמה את התנאים לכך לא סירב? לא דר בלב ד שלא הוצגה דאייה לסתור טענה ז? אלא שהיא אף לא הוכחשה עובדתית בירי המתלוננים, אס סירוב " אפליה ןז
 |
בית הספר "בית יעקב" בעמנואל, הוא ביה ספר יסודי לבנות, המופעל ומנוהל, כבית ספר "ד.^ר שאינו רשמי", בידי "מרכז תחתון העצמאי". גרף זה הוקס ב-953ג, כשמטרתו המוצהרת היא להקים מערמת חיגוך הדדית בדגש על הפריפריה. מקציב מרכז החינוך העצמאי עומד כמם על מיליון ש״ח בשנה, שהם כמחצית מכלל התקציב שהמדעת מקצה לחינוך ה״״מהיר־ שאתו רשמו".
משמעות היותר של מוסד חיקכי מוסד "טז^ר שאינו רשמי" " שהיא מוסד שאיגו מוחזק על ידי חמדתה ולא על ידי רשות מקומית אך הוכרו כ-״מוסד מז^ר♦' בידי שר החינוך* * היא משולשת; ראשית, הוא נהנה מאוטונומיה חינוכית כמעט מלאה, שנית, הוא ממומן באורח מלא'בידי מט וינחן ושלישית, שהיא השובר שבצד שני שטרות אלה, הוא כפוף לשרץ בדישו? <£י חוק פיקוח על בתי ספר, ומחויב בקיומה של ממית "ליבה* מינימלית בתחום הי־״חשכלה הכללית".
ממבקש להקים זלגהל מוסד מוכר שאתו רשמי מגיש למשרד החינוך בקשה לרשיון, בקשה זו נבדקת •בשני מישורים! ראשית, במישור הפיזי * האם המבנה שגו מתומן להתנהל המוסד מתאים לייעודו, האס חוא בטיחותי, חאס קיבל את אישור מכבי האש, האס יש בו, בתוכו ובחצרו, די מרחב לתלמידים וכף; שמת, במישור חתוכבל, האס יש די תלמידים שיצדיקו את קיומו של המוסד, האס הוא נערך ללמד אה ״תכנית הליבה" ובו? ■־
" , 3
מכת האוטונומיה החינוכית המוענקת למוסדות החרדיים אין המשרד בודק, ודאי לא ברזולוציה גבוהת, את החלק הדתי של תכנית הלימודים" יתירה מזר, מערך הפיקוח על החינוך תחרת הוא, מיקודו, דליל ביותר. כמות הספקתי□ שמקצה המשרד למערך ח־ן איגוז עומדת בשוט יחש לוד המוקצית לחי* רך הרשמה ממילא, הפיקוח כולו על מוסדות חינוך אלה רופף. עדיין, תהליך הרישוי שתואר לעיל מתקיים. הליך הרישוי הוא דינמי ואינו משתיים עם הענקת תרישיון. מי שביית רישיון לניהול בית שפר מו^ר שאינו רשמי והוא מבקש לשנות מהנתונים שעל שמכם ניתן הרישיון, מחויב לפנית למשרד החינוך, לדווח על השינויים המתוכננים ולבקש את אישורו.
7. מאיסור על אפליה עדתית במערכון מהגנון הוא, במוכן, חלק מהמארג הבולל של עקרונות המשפט החוקתי-מינהלי שלנו,-
אין חולק בדבר חשיבותו ומרכזיותו של עיקרון השוויון ■ . בשיטתנו המשפטית. עיקרון זד הוכר על ידי בית משפט זוה כעומד בבסיס שיטתנו המשפטית עוד בטרם הגיה לעול□ חוק יסוד! כבוד תאדם וחירותו (דאו בג״ץ 8/69? ברגמן ני שר מאוצר, פ״ך ב1(1) 693). השווטן הוא ערך יסדר המתוות את ליבת תחייס הדמוקרטיים. בבסיסו של עיקרון זה עומדת התפיסה כי כל אדם ערכו וה־ז, ואין שוני בין אדם לאדם מטעמים שאינם ענייניים. כמו כן, אין אד□ או קבוצה העדיפים על חבריהם בעיני ממדינת1
החובה לנהוג בשוויון ולא להפלות אפליה פסולה, לא זר בלבד שהיא עיקרון יסוד החולש על קל פעולה של רשות בישראל, היא ג□ מיקרון יסוד אוביקסיב*. אפליה " פסולה היא. זאת, לא רק כשהיא נעשית מתון כוונת להפלות. אפאר! פסולה יכול שתיעשה מתוך כוונות וממעיט טהורים ביותר - רעדייי ובמיה היא אפליה פסולה. ובך קבע בעניין זה בית המשפט ממתווי בחיפה (כב׳ השופט מרקול! ־
הדיון בסוגיית משוויון ואיסור ההפליה מחייב הערה נוספת, "אפליה אסורה עשויה להתקיים גס בהעדר כוונה או מניע של אפליה־ מצד יוצרי מנורמה המפלה״ ןבג״ץ 1163/03, פסקה 18). האיסור על ההפליה יחול אס תוצאת המעשר! המנהלי התו תוצאת מפלח, גס אס בלב הרשות לא עמדה כל פותח להפלות, או אפילו אס חדשות סברה שפעולתה נוערה למנוע הפלית. בבג״ץ 2671/98, שדולת הנשים בישראל נ! גער העבודה והרווחה, פ״ד ג3(0 684,630, אומר השופט חשין ־ נזכור •עוד זאת, כי עקרון השוויון צופר! פני המוצאה; מתא בו תהו של אדם שחרדת וז5:ה כדל״שתהא, אס חתוצאוז המתקבלת ממעשהו תוצאת~ת>לית היא, ייפסל מעשהו כלא־־ היה?
ובאן אנו מגיעים להוראה הספציפית, הקבועה בהוראות חוק זכויות התלמיד, התשט״א- 2000? בנוגע לאיסור אפליה במערכת החתוך־
רשות חינוך מקומית, מוסד חינוך או אדם הפועל מטעמם. לא יפלו תלמיד מטעמים עדתיים, מטעמים של רקע ח ברתי״כלכלק
 |
(1) רישיט תלמיד, קללתו או הרחקתו ממוסד העוץ -
{3) קטם כימות גברדות באותו מוסד היטך; {ההדגשות לא במקור)
אולם,
מן המפורסמות הוא, שבמערכת התיווך החרדית בארצנו מצוי מקמר לא מבוטל של
מוסדרת שלהם גורן "סקטוריאלי*/ בדרך בלל יעל רקע עדתי. ישנם מוסדות בעלי
גרון '*ספרדי" מובהק, בגון מוסדות "מעין החינוך התורני׳/ ישנס כאלה שגוונט
אשכנזי וישנן אף התפצלויות משנה בתוך המיל, כגון ביו מוסדות החינוך של
חסידוירת כאלה או אחרות,
כילד מתיישר הדבר עם ההוראות האוסרות אפליית?
שמי תשובות בדבר: האחת, בדמה העקרונית, ניתנה בידי מת המשפט המחוזי מרושלי□ ■ (בבי השופט אוקון)?
קיומם של בהי ספר פרטיים לציד□ של במי סמר רשמיים הוא מסממני ההיכר של דמוקרטיה השו׳נתפותית. משטר זה מעודד התארגנות קהילתית ומאפשר לקהילה לנוזל את חייה לפי הבנתה, בין הימר באמצעות הפעלתם של מוסדות חינוך. כתי ספר פרטיים עוני□ על הצורך לשמור על מסגרת ייחודית בחברה רב תרבותית, ובכך מקדמים גס את האוטונומיה האישית של הפרט, המתבטאת ביכולתו לשלוט על דרכי חינוכו. ניסיון להכתיב תבני לימוד ודרכי לימוד עשוי לעורר התנגדות כשל פגיעתו המרת באוטונומיה ד. אכיפתו של משטר לימודים אחיד עלול לחטוא לצרכיהן הייחודיים של קהילות שתות, ולפגוע כרצון לשמר תרבות או זהות עצמית. ניתן לומר, כי שלילה מוחלטת של בתי ספר פרטיים עשויה לפגוע בכבוד מאדם, ויש בה אך לפגוס, בנסיבות מסוימות, במרקם ■מחיים הדמוקרטיים. בנוסף, שלילה כזו פוגעת בזכויות של המיעוט להתארגן כקהילת, מקום שזכויות כאלה מוכרות.
אבות זו של הקהילה לטפח מאפייני□ ייחודיים - בין כזכות של מיעוט ובין כהשתקפות מקובצת של ובריות פרט " משמעות רבה (השוו: בג״צ ?4112/9 עדאלה כי עירית תל אביב-יפו ואח/ פ״־ד ט(5־) 393)
הדרישה להתערבות כוו נשל תויי□ בתכניה הלימודי□; מ.ב.) י גוברת באשר קיימת קהילת בעלת מאפיינים ייחודיים, לרבות דתיים. דרישה זו■ זכתה להאצה בשמם האחרונות. הגיעו הדברים לידי כך שבדעת המיעוט של השופט תומס [85מ01גהרן בפרשת (1995) 70 8(1 515 ע נאמר בי
יש להגביל את תחולתה של כרשת /ס /מב>ט£ זשיס^ (1954) 483 3ס 347 ,מ^עש^ למסיוגוח טשטוטרריים או . שלטוניים להפרדה בין שחורים ללבנים בבתי ספד, להבדיל מיוזמות להתארגנות רצונית של קהילות.
הנה כי כן, אפילו פרשת אשר תדמה תרומה מכרעת
ונצחית לשינוי פגיה של ארח״ב^ לא פתרה את שאלת היחס .בין החיפוש אתר "כור היתוך משותף" לבין שמירת הגרעינים הקהילתיים. שאלה מ אינה פשוטת. מתארגנות קהילתית אדוקה עלולה לפגוע בכוחות המאחדים של ההברה. לחנברזתה
6 שזי׳ס 3.^320^ מגחם מנדל אלקכלסי ג. הטומזז המקומת מדר עיליח, מסק הדין גיחן ב־1/06/04.ב הגישמ לקחת מאחר מאינמרנמ ??ל מרשות ר.סו69מ.
5
מחיר קשח. אך גס ביטול ההכרה בקהילה ובהתארגנות הצפרדת זורע טיסוצים של השלטת חרבות הרן דבר שפונע בפרט ועלול להוביל למכור ולמלחמה תדמיות, מהו האיזון ומכון בין המשותך לגפרדז
קשה להצביע על פתרון .כדו ה חתי רק לומר שהעתקת דפוסי התגהבות מהברה אחת וארה׳ > ב, לתשל) לרמתה (ישראל) איבת בוזכדח מתכון מומל\,
השופט אוקון ממשיך וקובע יסק דתו כי בס תחת מסגרת ליברלית, המתירה התאדמות קחילתלת על בסיס עדת? עדיין קיים האיסור על בקבלת תלמידים למוסד חינוכי על בסיטיכיח. וכאן אנו מביעים לתשובה ומאייה, -.הפרקטית, והיא, כפי שנראה לחל? התשובה שניחנה גס בידי הנילוניס במקרה דון, לפי תשובה ת תגביל כין הלגיטימו - הקמה מיהול של מסגרת מיטבית קהילתית .מתבדלת לבין מבלתי לגיטימי - אפליה פסולה, עובד בשער המיטה לבית הספר מי שממיין את הנרשמים על בשיט מתבאס העדתי מכלה אפלית פסולה, אולם מי שכמה. אמנס, את בית הסכר במתכונת ייחודית * ואפילו תהיה זו מתבונת ייחודית לעדה מסוימת (כגון שפה לימוד ביידיש, כפי שחיה המקדח בפרשה שנדונה בפסק דתו של ■השופט איקיח * אך מוכן לקבל לבית השפר כל מי שמולן לקבלעלעצמו מתכונת ז? יהא מוצאו העדתי אשר יחא, אלעו מפלה.
■ ומת באמת קדח געניתם 1
?. בי יד עמנואל שבשומרו? חקיישתח למעלה משני עשורים* מתגוררת אומלוטיח הררית ממוגוג,. חלקה ייחטידית׳/ הלקה''׳ליטאית" וחלקה ״ספרדית״, חלק מן האוכלוטיה מוצאו ממשפחות הדדיות מזה דורון? חלק אחר חרדי מרור ראשון אך מיה שביס רבות וחלקו חוזרים בתשובה שן חשבים תאחרוזות. ביוון זה; שביישובים חרדייס גדולים, כבני ברק וירושלים, מתבטא כין חותר, בקיומם של משפר רב של מוסדות חעוך - קהילה קהילח ובית ספרה* לא יצר תופעת דומה בעמנואל. ואת* ככל הנראה* מכה היקפו השבישצם של היישוב (כ*00/£ נפש בסך רכל/ במקום קיימים* אמנם, שני בתי ספר יסודיים לממס, האחד "אשכנזי" והשני "מפרדי"*, אך עד לשבח האחרונה היה בעיר רק בית מפר אחד לכמת והוא בית הספר "□יה יעקור? העומד במרכז פרשתגו.
0ג.
המצב המתואר לעיל, של "קזהביטציה" של קהילות שותת ביישוב חרד? התקיים,
אמנם* במשך לתעלה מעשרים שנה אך לא התנהל "על מי מנוחות". לאורך השביס
בשמעי במרחבי היישוב קריאות של חורים ושל עסקנים להקים בית שפר נוטף. בשאלה
מי השמיע קולות אלה, ההיו הם דק בני חכתילה ה-״אשפטית" או שמא גם בגי עדות
חמורת* נחלקו הדיעומ, בין האנשים המכובדים עימם שוחחתי ועדתותיהם סתרו זו
את זר לאאבוא לו&ריע ביניהם כ
מה גם שחברעוז כזו איגה חיתית בעימי לשרן קביעת עמדה לגופם של דברים.
הקולות הקוראים להיפרדות הפכו רמים יותר לפני כשנתיים, עת הצטרפה ליישוב
קבוצה של חרורי□ גתשובה "שדיים?, שמקיימת ביישוב קהילת בהנהגת רב משלח,
המענה שהושמעה חייתה, כי הלק מבעלי התשובה הטריים אינם מצליחים עדיין לשרש
ארוזות התנהגות עחוו כעבר, כגון שימוש בלשון לא נקייה, וכי
13/03/2008
5.
אדתות מתמזגות אלה עשויות .לחלחל דרך מומיהם, למות ׳המשפחות תחרדהת הווח/קמך,-וזמתח3כות.
ביחד עיטן-במת הספר. מוין^ כי אין מחלוקת על כך, שהטעטת חושמלו לא רק בידי
אשכמוס וכי מן הפעילי□ שקראו להיבדלות מוטי את טתלן ביצול בית הספד דרו גם
בה עדות חמודה שתם תרדיס ותיקים. תהא אשר תהא דעת* האישית על התגודדות
והתפצלות טסת וה, אין לי יסוד להניח, שהסענח אימה 3ןה
מנקודת מבטם של חטועגיס איחה. יתירה מזו, במהלך פגישתי עס קבוצת מתלוגגחם
בעמנואל מיכחת? לצערי חרב, לרעת, כי הטענה איננה נעדרת יסוד עובדת? אחד מבט
שיחי משתט־ש שוב ושוב, בבואו לתאר אחד מבני העמדה שכנגד, בלשון שגטובמק
אימה גקיית?
טבל מקים, במהלך השנת האחרונה התנהלו מגלים בין קבוצות האתטרס השתות ביישוב, /?ותפיס למו״מ היי תורים, עסקנים ורבנים מכל מגווני□ ומכל העדות, ואך בגדולי הירח שמחוץ לתשוב011ת. גרוה, מן היתר, אפשרויות להקים מת •ספר חדש, אשכנזי, במסגרת מרכז החיבוך ת^מאי, או מת ספד חדש, ספרדי, במסגרת סוע<ך החינוך התורני. אולם, בסורו של דבר לא תבשילי מגעים אלה לכלל סימם רשמי ומסודר.
בשלב זח, במהלך קיץ 2007, נקטו שתי קבוצות במהלכים בשטח : קבוצת ההורים תומכי ההתבדלות החליטו לפצל.את מת הספד "בית יעקב" לשניים ולייחד אחד משמ חלקיו לבית ספר חדש, "חסידי", שיהיה סלקטיבי ויקבל רק תלמידות "מתאימות" <על כך - בהמשך). מואד החלה קבתוהאמרת, שרמרכזת פעילי ״איחוד הקהילות הספרדיות״ " הארגון מתתו□.גם על התלונה מגמיגצו " מזליכים להקמת מת ספר ספרד*.
בסופו ■של קיץ־מצבת עמטאל, ׳כשבית הטנור אכן מפתיל לשניים, כפי שיפורט להלן, ומיומה להקמת בית ספר מפרדי נהוגה במצב מעורפל הרב אהרון אלישיב, המתפקד במעחלו של בית ספר זה, סיפר לי מ קייסת בפועל מתה א׳ רבה שמדיה כיום שבע תלמידות, אולם, בכל שהעלה בירורי במשרד החינוך, מחמת מיעוט הנרשמות1, לא תצליחו יוימי מה הספר הספרדי לקבל דישיון לפהיחדנו ולא בריר, לפיכך, מצבת הטשפטי של היוטה: נחזור אפוא לביזה הספר "בית יעקב". קבוצת יחסי ההתבדלות פעלו במהלך חקיץ, בכמה כמשרדים במקביל ־ חם ניהלו מגעי□ עם מרגו החינוך העצמאי כדי לקבל גיבוי לסקמס;
־ הם קיבלו מהרשות המקומית אישור לשפץ, לצורך מימוש האמה, את הקומה השלישית בבגיין בית הספר "בית *עקב" שעמדה, למעשה, כמעט ללא שימוש, ומם העבידו<בקרב
• המשפחות שנראו למס מתאימות, את הידיעה שעומד לחיפמח בית הספר מחדש ריש לרשום את במתיזזס אליי*1-
מרבו החינוך העצמאי הממד תחילה ליזמה אולם ■בשלב ■ כ .׳שהו נעתר לו/ תוך
שהוא מתנה כמה ימאים,-שלהלן נראה שקוימו רק בחלקם־. ראשית, ממרכז דרש שלא
יוקם בית■ ספד חדש אלא תוקם רק טגטה "מהטירה" במה הספד הקדים1? שמת, המרכז היחנה אח הסכמתו כלך שהניהול הכולל של שתי המגמות יופקד בחרי המנהלת דמרהחיוב 1מ שטרן, והעומדת כראש המגמה חחדשת תהיה כפופה
 |
 |
7
לה ושלישית, המרכז דרש שחדר המורוח. תומית הלימודים, שעוה הלימודים ותועסקות יחיו משוחים.
אציין גש, בי ספגישתי עס אנשי מרכז דזחינון העצמאי טענו אלח באזגיי, כי מוז שנעשה כעמנואל בפועל הוא, שבמסגרת בית הספר, שנשאר אחד, נפתחו שתי מגמות, ח״חסידית" וחרגילח, חם אף תוסיפו, כל בוז י סכר שבהם שהל מגמות נפרדות קיימים במסגרת החינוך העצמאי במסמר מקומרת ותם ממנהלים תחת סמל בי״ס אחה בבון במל המסד שבחם מגמת בגיס ומגמת .מות,
בדקתי שעגה אחרונת מ מול חמפקחה, גב׳ אירנשסיץ. 03 אלמשטללן אישרה כל אכן קיימת תופעה 0*3 שבה בבית שמר אחד של החתוך תעצמא? תחת שמל בית שפר אחד, ?0 שחי מגמדת גפרדודק לבנות למוד ולגמס לחוד, אבל בבל בתי הספר האלה יש רק מנחל אחד. אצלנק במפורט להלן, הניהול מפוצל בפועל ביץ שתי מנהלית.
14. בפועל; שנת הלימודים תשס׳*ח נ־פתדזה באשר חמצב בשטח שונה לגמרימחממואר לעיל:
{א) מה תשמר מסתגל, משית, לשניים, המגנה, הגנה בתדרוך, מלל, כאמור לעיל, שלוש קדמות. מחמת השיפוע של המדרון מצויה אחת מהבג׳ישות אליו בקומה -הקרקע והשנייה, שבעידו הנגדי, מצייח בקומה האמצעית. תומי ההתבדלות מיצלו אשא את הקומה האמצעית, באמצעות קיר בבס, לשני חלקים, הלקח האחד, הגדול יותר בשטחו משמש כקומת חעליתוז של בית השפר חיוחיק, שאליו נכגסי□ מקומת הקרקע, וחלקה תקטן יותר משמש כקומת הכמסה של בית הכופר החדש. כקיר חגבס המפריד בין שני החלקים מצויה דלת, שככל הנראה חייתה (עולת בתחילת שנת הלימודים ומאוחר יותר הפסיקה לחייה נעולה אבל היא עומדת סמרה ותלמידות אמן עוברות 'דתה, דרך בלל, מצד לצד. גם חצר 1ית חספז/ המקיאה אותו קבי^סביג,. חילקה לשמים. חלק אחד משמש כחצר משחקי© למרת בית הסכר הוותיק והאחר למדת■ בית מספר תחדש. על גגי הגדר חממריתז בין שתי החצרות כאחד הצדדים וממתח יריעת כד יומת. יריעה וו הוסרה יזמו מה לאחד תחילת שנת הלימודי©, כנראה בעקבות הידיעות ששודרו בשלזויזיח בעגיין דה.
בעייין ידיעות אלה אעיר, כי הטענח שנלהתת ■לצילומים שתחמו, כאילו■ ידיעת היוטה אטמה את המחיצה ומנעה מהבטה שבצד >׳חד לראוח את חבלזתיחן שבצד השני אענה נמוגה. היריעה כיסתה דק חלק מאורכה של הגדר ולא היח מז כדי למנוע מגע בין צד לצד. יתירה מזו; החלד פקעמז את .מת הסבר, באמו! לעיל, מארבע רוחוה^ר. ממדי השני של בית הספר לא חייתה בלל גדר מן שגי חלקי החצר והמות יבלו, פיזית, להתראות זו עם זו ולשחק יחדיו ללא מחיצה כלשהי. אתני עדע כמובן לומר, א□ בפועל חן ניצלו, או היו רשאיות לנצל, אפשרית־ מזית זו, אך חצגת שני חלקו החצר כמופרדיס פחית לחלוטין, יעל אחת כמה וממה על ידי יריעה אמזלית, איננה תואמת את האמת.
(ב) . שגי במי תסבר מגוחלימ בגמדד, בשיחת* עם גבי שטרן □-2/0$^06 שאלתי
אותה בטח שאלות בעמיך חמאמיתי© ׳של לוגי־ החלקים ועד כמת ה© מופרדים. גם שטרן התייחמות אל שגי וזחלקיס .במהלך חשיחח, לסירומן^ כאל בית ספר אחד, מופרד לשתי הכמות, וכאל שבי בת* ספר. ■ אממ3 בתשדבח לשאלה ישירה טענה כי זרז מת ספר אחד. אולם יחד ע□ זאת,,היא סיפרה ■בגילה לב, גי מת הספר החדש מנוהל □לי מעירמת שלה? **ברגע שראיתי שזה (בית המפר החדשן באמת קמ? אני לא רוצה להיות מעורבת ש0< לא נוח ל*.... .ביקשתי שיקהו שב מישהי שתהיה טממיז.", יש לה יד חופשית ש□ למרכזת, אס מבחינת.התבגיס היא רוצה להוסיף משחו".", גב׳ ששדך ג© הבגיגת במהלך השיחה חוסר חיכדזת עם המתרחש פיחת בכית תספר החדש. כך, למש< בתשובה לשאלה אס יש למעלה חדר מורות נמדד תשהבה! "לא הדעת, □נראה."". היא גם לא ידעה י 'תאד ■את יריעת היוטה שחייתה ■על נדר בית הספד תחדש. לא עברתי שה ולא ראיתיה,
תהא אשר ההא א&וא ההגדרה הרשמית של הפקידה של גנד אסתרוון, המופקדת על ■מת תספר תחדש: "*מדמות", *ממתח* או כל כעת אחר. בפועל, כשטח, היא מגחלת את מת המפר החדש מתוך עצמאות ראוסתרמיה בלמה ואיגנה כפופה לגב* שטר4 מנהלוו בית הספר הוותיק.
01 חדדי תמידות מופרדים. יש חדד מורות בבית הספר הוותיק וחדר מודות גיסך בבית הספו- החדש.
(מ בבית הספר החדש מההגה תלבושת אחידה. שתרד מת שבבית וזטמד הוותיק.
1ה אחרון, והוא עיקר י מרכז החתוך וזעצמאי עצמן, בהתייחסותו הראשתה לעניין וה, במכתבו של מנחל המרכז, חדב מאיר ליריא, .אל גב* שוש אפרגן, מ-7נ>/2$/09, תתייחס אל הפיצול כאל פיצול כין שגי בתי ספד ולא ■בין שמי מגמות באותו בית ספד. ויכן כתב חרב לוריא כתגובה לטעות שנבנו מחיצות להפרדת בין תלמידות ככית תספר:
אין מדובר ב״מחיצומ" כאלו או אחרוה כפי שעלול להשתמע מחתלתח, אלא קזיגבר גמחיצית כין שה בתי הספד בלא קשר מי הן התלמידות המאכלסות בל אהד מבמי תספר. כדרך חסכע, כאשר שגי בת* ססר ומצאי□ במבנה אחד או בחצר אחת מבוצעת הפרדת פחית בין שגי׳ בית*׳ס. הגסיין להציג את ההפרדה הפיזית צקי שגי בתי הספר כ^אפליה גזעית", התו עיוות של הדברים ושל המציאות בפועל.
אנו מצידנו אתנו שותפים להחלנוח על פיצול כירר׳ס שנעשתה כאמור על ידי תושבי העיר וראשי הרשות המקומית, ואנו קיבלנו את המציאות כשכרו: קיימת. וההרגשות לא במקור)
אמנם, מאוחר ידתר, במכתמו מאוקטובר ומסכמבר 2007, כבד מתאר דורה לודיא את תדברי□ אהדת, בפיצול בין שתי מגמות כתוך בית ספד אהד, אך בדוד, שבמכתב הראשון תיאר הרב לודיא את הדברים כנקודה ת כמשיח לפי תומר ולאתר מבן שיגרו את התיאור לפי צרכי הטיעון.
15. מאן אג< מגיע לשאלה הראשונה שנשא אזי על ידיין : "לבהמת משענות העולות צגד רמהלת בית הספר •■*בית יעקב* כעמנואל, אשד תחת סמל ממור אחד מפעילה שגי בת* ■סמר**.
לא מצאתי בהוראות משרד חחינוך, או במקור מוסמך אחר כלשהו, הגדרה פורמלית כלשהי, שממגה ניתן לשאוב תשובה לשאלת מתי■ מתגבשים הסממנים השונים של מתוק בין שני חלקים של בית ספר אחד ועוברים את הגבול, שבין שתי מגמות כבית ספד אהד לבין שגי כתי ספר, כמו בכל תתווה ה אחרת של גבול ייתכנו גס ׳כאן מקרי גבול שיקשה עלינו מאוד להכריע במם. אולם, לא זה המקרה דנן! ההפרדה הפיזית באמצעות קירן הפרדת תצר המשחקים; הפרדת חדרי המרדות; ההפרדה בתלבושת, הפרדה המחול וכעיקר ראיית הדברים על ידי מרכז החינוך העצמאי עצמו, יוצרות, כתצקלדן, מסה קריטית מובהקת. שמרחיקה אותנו מן ומכול. ג□ אם אין הוראה פורמלית שמסייע כיריבו, מתן לקבוע, ללא היסוס, בי אלה שני גת׳י ספר נפרדים.
16. הפיצול, לפי שגעשה, לרוך ושורך כהפרת כללי□ מחייכים ׳
(א) מי שצוין בפתיח, כרי לפתוח בי מ ספר יש צורך ברישיון, לבית הספר >*רוז יעקב"* כעמנואל יש דישיון. לבית הטפר וזחז״ש ■אין דישיון והוא פועל, לכארג־ה! בניגוד לחוק!
9
<ב) טעיף 1% לחוק פיקות על בתי ספר. התשכ׳יט- קובע .מ "כעל רשיון יומע למגחל הכללי 3של משרד מהימן) על בל ש מי שחל בטיבז שבכללו ככקשח לרשקן או במצור&ותיה*, הפיצול בפי שגעשה שמה, מהותית. חלק מ! הפרטים שבכללו כבקשה לדישתן שהוגשה בשעתה על בעל הרישיון קמה.אפוא חוגה למוח לד על שינויים אלה, דבר ■שלא געשה. רבב יתא דכר ומ קל ב׳לימר? כל עוד לא קובל משרד תתמוך את המידע אין בידו לבדוק האם בכלל ממן לרשות ■את בית תספר לאחר הפיצול והאם לא געשו שתויים הפוגעי בבטיחות ובגטחון התלמידים, החובה שהופרה כאן אתנה אפוא חובת "טכמת4 חוקרה כאן חו3מ מהותית ן
מ בתחילת שנת חלישודימ שולח בית תספר למשרד החינוך את רשימת תלמידיו (רשימת חמבב״ט). הרשימה שממש בית הספר בית יעקב מוללת, בבל אחת מן חפימתק כמעורב, הן את ■התלמידות בבית הספר הדומיק וחן אוז אלה שבבית הספר החדש, אבל אין בה כל אינדיקציה לבד שכל אחת מן הכיתות ממיצלת לשתייס, האחת 3בימ הספר הוותיק והשנייה בחדש4? דוח ממנכ״ט איוו משקף אפוא את המציאוהב
(ד) בשנה החולפת פנה משלד הרינון כמה וכמה פעמים, בכתב, אל מרכז חחיגדך - ^צמאי והנחה אותו, גכדטק כיצד יש לנהל את רישום התלמידים לבתי חסמו*1, ובך נאמר, בין היתר, בהנחיות .-
תליך הקבלה למוסדות החינוך יחיה שיחתי ושקוף, וכן יהיה נתון לפיקוח ולביקורת כמידת הצירך 5 קריטריומס * הקריטריונים לקבלת תלמידים למוסדות חינוך יפורסמו שמטגרמ תקנון כית הספר;
תקמן בית הספר - יאושר ע״י משרד החתוך
פרסום התקנו! חביוג ספדי... והצגתו באופן גלוי ופומבי בבית הספר בכל עת ובכקעדי חרישו□;
פרטים תאריכי הרישום ". על גבי לוחות ממודעות כבית הקפד ובמשרדי הרישום 5 (מכתב 3ב> אבדמוכיץ׳ לרב לוריא מ- 5/01/07*0
כאמור בסעיף 13 ☆ויל, אין בידי לקביע ממצא חד משמעי □שאלה עד במה ועד מתי נשמרה היוזמה להקמת בית מספר תחיש בסוד מפני חלק מן ההורים, אולם, דגר אחד ברור ואתו במחלוקת. התגחיות דלעיל הופרו, בתהליך הרישום לבית הספר החדש, באורח בוטה! תקטן כיח תספר לא הוגש לאישור ולא אושר; התקנון איגגו כולל את הקריטריונים לקבלת תלמידות; התקנון ותאריכי הרישום, נם אס נקבל את השענה שלא גשמרז כסוד, בוודאי שלא פורסמו באופן הנדרש,
4ז) העולה מהמקובץ בסעיף זח הוא, שההליך הפיצול נעשה תוך פריקת כל עול, חן עולו של הדין; תן עולו של משדד החינוך והן עולן של מרכז מחינוך העצמאי עצמס להלן; בפרק ההמלצות, אתייחס לנוגע מכך.
47 מכאן לשאלתך השנייה: "האם ־הגחלת בית הסכר "מקיימת אפליה על רקע עדתי גגד הלימדותבו"
48 שאתאר ה תמצב העובדתי כ9ימלה לעיניי אחזור, בתמ^ טענת חמהלממם*' ■
היה וה כקיץ האחרון, של שנח תשס״ז, שהוחלט ליצור המדדה כביה הסמך בשמזי׳ל תשס׳״ר; התלמידות האשמזידת הושמו בכיתות לימור <קידוז4 ומבנה בית הספר נחצה לשמם, כאשר באמצעו הוקמו גדרות הפרדת, ת:ניסות נפץ׳ תות ל״אשכנזיות" ר^זפרדירת".
התלמידות האשכנזיות מוקמו טשונחס תעלירן של שטח ב?מ חסיפר, ואילו ה&החק תתחתוי יועד לבנות הספרדיות.
אם לא מ בכך, וזוקמו גדרות הפרדה שתיסמות הרמטית את המעבר ב׳יץ שני *אגפי" כית הסמך.
^רן הגדרות נמתחו ידיעות גד, למען לא תובלנה, חס וחלילה, □מת האגף ה״אשכסי* לצפות בבנות האגף ת״טמרדי". יתד על כן; לבנות האגף ר״אשכנזי" נקבעו שעות הפסקת שתות מאלה של האגף ת״ספרדיא, תיתנה לתלמידות הוראה להימנע מיצירת מיגע עם בגרה האנף ה״ספרדי".
גס שעת תוזילמ הלימוד ימ וקי יימס ■כשני אגפי בית הספד נקבעו לומניס שתיק כדי שתלמידות האגף ח״אשכטוי לא תייתקלגת, חס וחלילה,. בבנות האגף ח״ספרדי" בבואן ובצאהן.
1□ תלבושת בית ומדקי. זשקייס;ת מ . למן חיווסדו, הוחלפה ונקבעה תלבושת אחידה חדשה לבנות האגף ח״אשכמי" על מנת למכדילאותך מגנות האגף הי ׳מורחי״.
ק!.. בין הטעמת שלעיל ממית טענה אחת שכעובדח, שכבר קמתי לעיל ארג נכוגותח ואין י צורן/ לפיכך> לחמר ולדוש כח. בית מספד אכן פוצל, כימית, לשמיט, נדון אפוא בשאר ■ ;ברסיס תעובדתייס שממיס המתלתתס;
^6 האש חולקו התלמידות בין שני בתי הסבר על כסיק עדתק המתלוננים מועמס שכן. לטענהס, כבי שבאת לידי ביטוי גמכתביהם*/ הופרדו הכנות האשכנמות מהסברריימ, תוך השארת בנות ספרדיות "סבורות" בחלק האשכנזי כדי "לאזן את מצב העממי□ והתקציב". מרב! מחימך העצמאי מכחיש טענה זו מכל וכל ואף קובע כי *בבועל לומדות כיוס בבית הספר [התו ש] למעקה כו-35% תלמידות מבנות עדות המורח״19, .
ומכאן
למציאות כבי שהיא. כעת ביקורה בכית חטפר ביצעת גבי אידנשטיין סבירה של
הבמה הנוכחות ■בכיתות בשני בהי הספר, תוך חלוקתן, לבי התרשמותה משמותיהן,
ל" "אשכנזיות" ול-״טפרדיות". הוצאות ספירת ת הוצגו לי. גס אני ערכתי ספירה
מקבילה משל? המעט לא מדל הכגומ הנוכחות בכיתות אלא מול ממגי הטבתות שהוצגו
גפני. השוויתי בק עתי הספירות ואף שוחחתי עס גט אירנשטיין שתיקנה, במהלך
שיחתנו, כמת טעויות סופר שנפלו מדוח שהמציאה לי. לאחר תיקון אותן טעויות
מצאה, ששמט מגענו לאורנה תוצאה ? בבית הספד דדותיק לומדות ?10 בנוח. "ספרדיות" ו~ג3 ״אשכנזיות״. דתייה - שיעוד ת״״אשמויתד׳ בבית ספר אז הוא 23%. בבית תספר החדש
 |
בהקשר זח אשיג ואזכור, □י תן נציגי קבוצה ת״״מתבדליס׳י עימם שוחחת? רזן ■מנהלת מת תספר וחן אנשי מרכז החתיך העצמאי שענו באזני? כי בל מי סתתוריס^ שמיר מעמיתים או עודם מעוגיינים, לרשום את בנותיהם למת וזספר החדש, והיו או עמיגז י מרבצי□ לקבל על עצמם אח התנאים לכך מקחיצת אורחות החייט שלחם ושל במומרזס - לא■ ס ורכר הצגתי טענת וו בפגי או שי קבוצת המתלוננים עימם שוחחתי וביקשתי מחט להצביע בפגי ולו על מקרה אהד בר פס הורים וביקשו לרשום או3 בתם לבית הספר החדש ונתקלו בסירוב. תתברר קי אין לידם .לח צגיע על מקרת קות*
(£3 האם נגנת קיר מפריד בין שני חלקי המבנה ותאם גמתחת יריעו! בד <דסה על ?1דד בין שני חלקי החצר: החשובה היא * כך. קיר ברה יבנה ויריעה בזר נמתחת. האם התזה מסרת תירלעה "למען לא תוכלנה, מט וחלילה, במת האגף ח״אשמוי" לצבות במות האגף היתרפדמ*ת אימי יודע מת הייתה מטרת מותתי היריעה, שכן אין קצי שהודה בבני קי הוא שעשה זאת ולקו יכולתי לנקות לבדד את מגרעת. אולם זאת אדע: ג. הידיעה לא נמתחה ״לאורך הגדרות" אלא לאורך חלק מן הגדר; 2. היריעה לא יקלח למנוע קשר עין בין שני החצרות, שכן לא כיסתה את הגדר לקל חלקיה וממש בםמ5ך לחלק המקושת היה חלק שלא קוסח ן 5 . בצד האחר של בית תספר אין קלל חרר מפרידה כין שגי החצרות 41. היריעה הוסרה כבר למי כמה חודשים, לפי דרישתה של המפקחת,
<מ תאם מחלוקה לחלק *׳עלי ון". ולחלק "תחתון" ומיתת מקווצת:: התשובה היא -
דא ולא. כאמור לעיל, בעת שהחליטו ח-"מהבדלי□" להקים בית מפר חדש הם תרו אחר מקןס. הקומה השלישית במבנה בית הספד עמדה במעט ללא שימוש ולבן החליט מי ■ שתחליט" לאפשר להם להשתמש בה לאחר שתשופץ על ■ידם.
(ד) האם נקבעו שענת ממשקה שתות לשח בתי מממדי מתשובה היא ׳׳ קרוב לוודאי שלא. במהלך ביקורי הבית הספר הציגה בפניי נב׳ שטרן את מערבת הצלצול והמרמה של בית הספר והבחירה לי בי הצלצול והכרתה הם מדבריים וחם נשמעים בו זמנית גבל הקומות. היא הכחישה □תוקף דק את הטעצהבצבר הפרדה □שימת ההפסקות והסבירה, הי מקח חיוה המערכת תשכגמז אהודה, תדבר איננו מתן לביצוע גם אילו חיו מגשים ליוותה
ת) ■האם נקבעת שעת מחילת הליסודיס וסיומם בגסרד לשם בתי תספרו התשובה היא * קרוב לוודאי שלא. מענת ז? כקודמתה, הוכחשה בתקיעות בידי גבי שטרן נגס באן מחוזקת הכחשתה מאוד בידי ההסבר, שלפיו לא מתן, שמית, להפריד בין הצלצולים המיועדים לכל אהד מבתי הספר.
ו) מאם גאסד על במת בית חספי החדש לשוחח עם במת בית מספד הוותיק! התשוקה היא " קבל הנראה לא היה אימרר !מה מסעם מת הספה. יהד עט ואת, על רקע ההסגר לתונמ״לות, שנהנו לי הודים מבית הספר מחדש, אני מסוגל בהחלט לשער, קי יש קוגיהם מי שמעוניין למנוע את בסתת מלבוא □מגע עס במת שהיא חושש פן ישפיעו עליהן להמון שבראה □עיניו כשלילי. ייתכן, אפוא, כי איסור כזה תישל כידי מי מהחורים על במתיו. נם גב* שטרן, בשיחתנו, לא פסלה אגשרוה זו
(ז) חאס נקבעת תלבושת אחידה נפרדת לבנות בית הספד תחדש? התשובה היא " קן.
 |
 |
2. ממך
לסבס אפוא את טי־ק מעובדותבנוגע לאפליה בבל שחלק מטענות המתלוננים המ׳רבו
עובדתית, וחלקו האחד, הנבון עגכדתיה, מוכיח כי אכן בית הספר פוצל לשניים
וכי הייתה כאן "חתבדלות*. התבדלות מ יגולה להתפרש כחלק ממארג כולל של
אפליית. אך היא יבולה גס להתפרש על רקע אחר. הכל האי בשאלה הבסיסית, האס
?!-■■'התבדלות" רקע עדתי או רקע אחד שאלה ה הידע ו ח וברע להלן.
ודיכיו, שלפי ראייתם <ץל ה^מתבדלי□", הביאי אתם חברי מקהילה החדשה מעולמם חקדדם ואשר־ בעונידום קל ה-"מתכדליס" הס בלתי נטבלים, בעיקר נקבר טענזת ה- *ממבדלים" על ■עניתי שמידת מלש.ץ. פ5י שתיארתי לעיל נאלצתי, במהלך שיחתי עם קבוצת מתלוננים ובתם אנשי הקהילה ה ה דשת, להזנת □*מוזדגמח" שהמחישה לי היטב שהטענה אימה תמית ואימת קלוטח מתאוחר.
מ $$ החיים כ״*'בפר הגלובלי", שבו ילדינו מצעירי□ חשופים יוס יו□ ■ושעה שעה נראה ממר שישנם אנשים, יישנו ציבמ׳י, שעושים כל שביכולתם כדי לחסוס אה מעולם החיצוני, על הטובומרע. ש3? מלהניע אל ילדיו. אץ מטה לוותר לרגע על אורח מחשבתנו שלצד רמסה להכין את אורח המחשבה של התלת, נובל לכבד את תפיסתם של אנשי□ אלה, גס אס לאגטכים עימם
(ח) מכל מקום, ציבור ה-יימתגדליט־/ שדוב מניינו ובניינו הוא אכן אשכנזים, אך נמנים עליו נם לא מעש מכני ערות המורח, כמשתקף היטב בהתפלגות מתלמידות בבית הספר החדש, האת בהצטרפות אנשי הקהילה החדשה לציבור התרדים של בית תסמר "קזוס כלייי והחליט לעשות מעשת ולהתכדל. יצוין, שלא רק שבני עדות המזרח בשיעור משמעותי הצטרפו למתבדלים, אל^ שגט תופעה הפוכה קיימת במשוב, ׳£39$ מקרב חהלמ׳ידות בבית הספר הוותיק רז? כזכור, אשכנומה. דהיינו מקרב הציבור האשכנזי ביישוב ישנו חלק לא זניח שאינו רואה עצמו ממנה על מחדדים הקיצוניים ולא תצטרף אל וז׳״מתבדלימי?
?ט> ועניין אחרון שהוא, אולי, עיקר. יש לייחס משקל רב, ואולי מכריע, לעובדת, שכאמור לעיל לא מוכחשת, שלא היה אף מקרח של קירוב לקבל כת לבית המפר מחדש. אמנם, אתר המתלוגמם, שהוא מורח לבמת בבית הקפד הוותיק, טען באזני שתי טעגות כתשובח לעניין זה.
ראשית, מרישום לבית הספר החדש נעשה, לדברי? □שתר ולא היה ידוע למוריש.
שנית, חיא טען מ "אין לגו עמיך להיכנע לבית ספר שמחבך לשחיתות המדיה ולהפרדה גזעית*?
אשר לטענה חראשוגח - כבד קמלוה כעיל1/ כי אין בידי לקבוע ממצא חד משמעי כשאלת ה4נם ועד מהי נשמרה יזמת פיצול בית חכיפר בסוד. אולם, לכל וזז־יעוה היא הפכת גלוית ■ עורלפני תחילת שגת הלימודים. לא מצאם שמישהו פגה וטור□ נס מאותו מועד ■ואילץ5? וא^ר לטענה השמלה " אס נקלף אותה מהלקח הפולמוסי ונותיר בה את הגרעין העוברתי, לא נמצא בח אלא■ חיזוק לטעות הצד שכנגד, שההחלטה שלא לרשום את מומיהם לבית הסבך תחדש הייתה שלחהוריס שלא רשמו אומן ולא תוצאה של סירה?-
££. לטיכוס מלק זה ־ התבדלות הייתה ג□ חייתה. בית תספר פוצל נם פוצל, אך הרקע העובדתי לפיצול זח ממיין אה התלמידות ואת משפחומיהן לא לפי מתך עדתי אלא, במובן מקוים מאוד וצר מאוד ואולי ממך מאוד " לפי מתך דתי• אין זה מן הנמנע לחשוב, ואקיזה בלתי סביר למניח, כי ההתפלגות העדתית הלא שווה בין שני כתי הספר מוסברת, □עשטות, □עובדה, שזכתה להוכחות מעטות במחקר, והיא, ♦ שחקזדות ההדדית חאשכנויוב ככלל, קיצונית ייתר ומסתגרת ייתר ממקבילתה חסכרדית,
כסעיף ■43 . . . ^
ממעלט טהעגכהז עכמי ט?רר< הוסה ■כאן מהזדאזת בדבי כיעד* מ*רפומ ז ירך המרועס של כאפסממ לבידשעי- עמרחי צל ענגי*! זה לגוש כגמייף 13 לעיל. באן עג׳י*ן או לא $זהדמ מחוראזמ אלא כשאלה מאם גמיטור השדות ח*זצ שיחה׳ ל43 גט רידיעמ על מזיהוג חר^מג ממעה לידיעת מהוריה בתיך מהזה - שם מיז*בז ■שהגיעה מזטוש?
אשוב רארמש, מ לשח שמתו למס על המשה המתבדלה ולנמקה מהו גס לוזלוק עליה רמת! אולי 1ם לחוקיע אותה צנו׳גדדנ עדבתז ירעדמ׳מז. אולם, השאלגז שהוצבה בגני לא חייתה האם ■צודקים ן4<*מתבדליס* בגישתם, שאלת שאמנה כלל מומזום סמכותן ועיקדקן של הרשויות, אלא האם הייתה בפיצדל 3ית הספר אפליה עדתית. תשובתי היא מ שוכנעתי שלא הייתה אמלה־ה מר.
23. ׳ בשר אמנה את המלצותיי אקדים כמה מלי על זבות ■השימוע. כפי שתיארתי בפתח
דבריי, גגשהי ■במתלן הבדיקה מ! עם מתלומיגד וחן עם אנשי בית הממד ומרבו■ מתמוך העצמאי. שמעתי את ■רבדיה לקשב רב וא* קיבלתי, משה הצדדים, השלמות כתובות, בכך, כך נראה ל? ניתן לשני הצדדים שימוע ראשוני ברת וכדין.
. אולם, בפי שתראי בהמלצהדי להלן, כלולים כהן סעיפי□ שיש ׳נח□ כדי לעו<היד ותאו אתר. מלמדן שלא ערבתי, למי שעשויים. להיפגע מהמלצותיי, שימוע משני, ולא ממנת
■ לחם ובדת מגובה על הממצאים שגיבשתי גנדם, <ש מקום, לפי הבנתי וחברתי את הדיי הרלוונטי, לקיים שימיע ברה, ולאפשר לח להגיב על חדבריס בטרם תחליטי אם לאמץ * -,ת כנשקהתיי וחמלצדהיי .ולהפוך אימן, או אח הלקה להוראות אופרטיביות שלך.
ומלאן לתמלצוה גופן;
24. ניכה מסקנתי, בי לא הייתה כאן אפליית עדתית אמני מוצא מקום להמלצות לפעולה מדשא זה,
עדיין, עצם פיצול בית הסר לשניים ללא משיון ומדרך שבה מצע פיצול זת, היה כמתואר לעיל, רחוקים טלתאום את החוק דאת דרך ההתנהלות התקינה. יש ויש מקו להפיק מפרשה יו לקחי" חך בתחום הפיקוה וחן בתחום האכיפה, למניעת הישנות מקרים באלה.
5מ אני ממליץ לנקוק, גגד טי שיזמואח המבול וביצעו אומד לכאורה שלא בדיה צעדי אביבה
העומדים לרשות המשרה. אימי מביט מהם הצעדים הראומויחש, שבך במסגרת בדיקתי לא צחנתי עניע רה לעומקו.
■24. מאט זאת אומרת שיש להורות על החזרה ■ציידית של המצב בבית המפר לקדקותדי אתני בטיח בכך. נראה לי, כי במקביל לנקיטת■ הליכי לעמשת האחראי לחריגות מהודאזת החוק מתו לשקול דרבים אחרות לתיקק המצב בבית הספר. בך, למשל, מתן לשקול, בכפוף להסתייגות קלח שאציג להלן, אימוצה, כולה אד בחלקה, של הצעת מרכז התעוך העצמאי*?
לפיכך אנו מציעים! מ במצג שמצד... הפתרון הראוי להבנתנו יחיה הברח בשני אגפים בבית ספר אחד, באשר לא קיימת שום הבדלה בתיהם מלבד חלוקה פימת. דהיינו צוותות הוראה משותפיס, תוכניות וספרי לימוד והים, תלבושת זהה, הפסקות משוהסית, כאשר המבדיל בין למי האגפים הוא רק ברות החרדית הקובעת את המנחה□ ואורה החינם לפתמש אמור כל אגף לנהוג.
19/0372000
אני ממליץ לשקול באמץ הבעת וו כבית חץ לבית הספר, ובלבד שגס לזמחיעדו הרתת שגבנתת מטר לחלוטין ומיהול יופקד, בלוע? ממש ולא באורח יירשואלק בידי מוחל״׳ת אתד/ת.
ג
מ. חרשח שהתבקשתי לבודקה התבררה כמהלך הבדוקה כרחוקה מלהסת "סערה בכוש תמהתברר כי קכוצת אנשימ פעלה, בתוך יבולותק של מת ספד מוכר ומפיקת, בניגוד ל. יוק ותוך זלזול בוטה בפיקוחו של משרד החינוך וצהלה.
אולכז, המערה תבערדית שהתעוררה לא התעוררה כשל בך, אלא כשל הטענות כאילו ישות כאן אבלייח עדתית . שענות אלת התבררו כלא גב וטח.
אין לי אפוא אלא להביע צערי על שטעונות כאלא - שבכל מקום שבו אנו מוצאים כי יש להן, הצדקה, לאזור את כל כוחותינו ולהלחם באפליה העדתית מלחמת חורמה - מעולות ונזרקות לחלל .האוויר, ומרבות שנאה בישראל, במקום בו אין להן בסיס
Comments
Post a Comment