Nursing care from birth through high school, to itinerant technician עברית אחרי האנגלית

עברית אחרי האנגלית

School nurses  in Israel used to work both in tipat halav (well baby clinics) and schools, which means they had extensive experience caring for infants and school-age issues building trust over the years with families, and likely compliance with vaccines and other health interventions.

This ended in 2002, when tipat halav and school nursing were separated, thus nurses lost that long-term connection they had with families and children, and the trust building that resulted.

In 2002, school nurses performed hearing and vision screenings, reviewed the records of the children who accompanied them from tipat halav to school and were thus able to track health issues, and thus were in a position to encourage parents to have follow-up medical visits for chronic health issues.  

That is long gone.  

The narrowing of the profession to school age, infrequent presence at schools, and only the administration of vaccines, height and weight, and infrequent classroom lectures on health issues, means that it is becoming a profession that does not attract nurses, as the skill set is too narrow, and may be replaced at some point by technicians.

  It would be interesting research to interview school nurses today and see what their career plans are. “I do this right now while my children are young, then in three years I plan to move on to another nursing specialty,” is probably what you will find. I can imagine a day when we have "immunization technicians" and "height and weight technicians," when the holistic school nurse will be a thing of the past. 

This means no trust-building, less compliance, less vaccine coverage, and more outbreaks of communicable disease. 

 Because at the end of my term, I joked that I was no longer a school nurse, but a traveling nurse. 

 

 

אחיות בית ספר עבדו בעבר ב"טיפת חלב" ובבתי הספר, מה שאומר שהיה להן ניסיון רחב בטיפול בתינוקות ובנושאים הקשורים לגיל בית הספר, וזמן רב לבנות אימון עם משפחות, שכמובן מגביר את הציות.  . 

ביצענו בדיקות שמיעה וראייה, סקרנו את הרישומים של הילדים שליוו אותם מ"טיפת חלב" לבית הספר והצלחנו לעקוב אחר בעיות בריאותיות, ועודדנו הורים לבצע ביקורי מעקב רפואיים לבעיות בריאותיות כרוניות.  

זה חלף מזמן.  

צמצום המקצוע לגיל בית הספר, נודדים,  ורק מתן חיסונים, גובה ומשקל, והרצאות שיעוריות נדירות בנושאים בריאותיים,  הופך למקצוע שאינו מושך אחיות, אך עשוי להיות מוחלף בשלב מסוים בטכנאים. 

 זה יכול להיות מחקר מעניין לראיין אותם ולראות מהן תוכניות הקריירה שלהם. ראיתי את זה משתנה ל"אני עושה את זה כרגע כל עוד הילדים שלי קטנים, ואז אני מתכננת לעבור להתמחות סיעודית אחרת", זה כנראה מה שתמצאו.  

אני יכולה לדמיין יום שבו יהיו לנו "טכנאי חיסונים" ו"טכנאי גובה ומשקל", כאשר אחות בית ספר הוליסטית תהיה דבר מהעבר. כי בסוף כהונתי, התבדחתי שאני כבר לא אחות בית ספר, אלא אחות נודדת.  

 משמעות הדבר היא חוסר בניית אמון, פחות ציות, פחות כיסוי חיסונים ויותר התפרצויות של מחלות מדבקות.

.